<h1>צרור החיים דרך עשירי סימן ז'</h1>
<h2>דף יד.</h2>
ואין כותשין הריפות במכתשת גדולה, אבל בקטנה שהוא שנוי, מותר. אבל בארץ ישראל אפילו בקטנה אסור, שלא היה להם שנוי, דאינן רגילין לאכול דייסא. אי נמי שהיה להם עבדים פריצים ואם תתיר להם בקטנה יעשו בגדולה. ועושין קונדיטון בי"ט ואינו חושש. אסור לרדות חלות דבש מן הכוורות בזמן שדבוקות וצריך לרדות, ונראה כעוקר דבר מגידולו. נתלשו מן הכוורות מותרות. ואין כאן משום מוקצה, דדעתו לאכול מה שצף מן הדבש. אסור לחלוב בי"ט ואפי' לינק בפיו. היה חולה וצריך לו אע"פ שאין בו סכנה מותר לינק לפי שהיונק מפרק כלאחר יד, במקום צער התירו. ואם היה חולב לתוך כלי שיש בו אוכלין, מותר. שהרי אמרו, משקה הבא לאוכל כאוכל דמי. והילכך לתוך קדירה של אוכלין מותר. ודוקא בחולב מעז העומדת לחלבה, דאינה אסורה משום מוקצה דאי לא, אסורה משום מוקצה.
אסור לסחוט ביו"ט דברים העומדין למשקין. והילכך השום והבוסר אין סוחטין אותו בי"ט. ולפי' כתב רבינו ז"ל כי הבוסר אפילו לשוחקו בקערה אסור, דשחיקתו זו היא סחיטתו. אבל השום והחרדל נדוכין כדרכן. אבל לא יסחוט. ואין צריך לומר תותים וענבים, דמינים שאין סוחטין אותן ואפילו הכניסן לאוכלין, ויצאו אותן משקין אסורין. חוששין שמא יסחוט. ופעמים שסוחט רמונים וענבים כמו שסוחט לתוך הקדירה שיש בה, שהרי אמרנו דמשקה הבא לאוכל כאוכל דמי. ולכולי עלמא בי"ט בכי האי גונא שרי. והלימוני"ש לתוך הקערה שיש בה אוכל מותר לסוחטן. ופורמין ירקות לאכול דק דק. ודוקא לבשלם לאלתר בי"ט. אבל להניחם לבו ביום אסור.
והרוצה לדוך מלח בי"ט צריך להטות המכתש משום שינוי מפני שהיה יכול לדוכו מערב י"ט ולא היה מפיג טעמו. וכל דבר שאיפשר לעשותו מערב י"ט ולא ישנה טעמו וצורתו יעשה אותו מבערב. ואם לא עשה ישנה בענינו. ואין עושין גבינה בי"ט דאינה מפיגה טעמה אם תשאר מאתמול ויותר היא טובה מאתמול. דהכי אמרי' (שבת קלד) מהו לגבן בי"ט א"ל אסור, ומאי שני מלישה א"ל הכא איפשר והכא לא איפשר. והא אמ' גבינתא בת יומא מעלייא הכי קאמ' אפילו בת יומא מעליא. ושאר תבלין כגון פלפלין וכיוצא באלו אם ידוך אותם מערב י"ט מפיג טעמם ואין צריכין שינוי. וכך דעת הרב אלפאסי ז"ל כשמואל דאמ' כל הנדוכין נדוכין כדרכן בלי שינוי ואפילו מלח עמהם בצירוף, אבל לחודיה אסור, ואע"פ שיש מחמירין לתבלין ומצריכין שינוי, דעת רי"ף ז"ל כן כמו שכתב בהלכותיו. ואסור לשחוק פלפלין בריחים שלהם דמיחזי כעובדין דחול. אבל בענין אחר שוחקין, דשינוי הוא.
